דיני ירושה

דיני הירושה בישראל מוסדרים באמצעות חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, והתקנות השונות שהותקנו מכוחו. הרשות האמונה על נושא הירושות במדינת ישראל הינו מוסד הרשם לענייני ירושה שהוקם בשנת 1998. כיום הוא מהווה חלק מהאפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה שבמשרד המשפטים. אליו מוגשות כל הבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה.

חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם ברירת המחדל היא כי בן הזוג יירש חצי מרכוש המת וילדיו החצי השני. כמובן שישנם הוראות חלוקה ביחסים שונים במקרים שונים, אבל זוהי "דרך המלך".

אז למה צריך צוואה?

צוואה, במובנה הרחב, הינה הביטוי של רצונו של אדם שיעשה למענו לאחר מותו. במובנה המשפטי המדובר במסמך בו קובע אדם כיצד יחולק רכושו לאחר מותו (רכושו של אדם לאחר מותו מכונה עזבון). מכיוון שלאדם זכות קניינית על רכושו ומשכך הזכות להחליט מה ייעשה ברכוש זה לאחר מותו, ולמרות שקיים הסדר ירושה בחוק, כפי שתואר לעיל, הוא יכול להכין צוואה אשר תפרט את רצונותיו אלו.

קיימים במשפט הישראלי ארבעה סוגי צוואות:

1.      צוואה בכתב יד  - זוהי צוואה שכתובה כולה בכתב ידו של המצווה, ללא יוצא מן הכלל. הקושי בצוואה מסוג זה נובע מכך שככל הנראה זהו מסמך שהמצווה ערך באופן אינטימי, ללא שנועץ בעורך דין, ומתוך ההנחה שהוא אינו בקיא בדיני הירושה השונים, המסמך מכיל טעויות משפטיות שונות אשר יכולות ברגע האמת – כלומר, לאחר מותו של המצווה מבלי שהוא עוד יכול לעשות שינוי ולתקן – להביא לבטלותה של הצוואה או לקיום שהוא לא זהה לרצונו של המצווה ולכן, אלא אם אדם בטוח שהוא מכיר את הדין על כל גווניו (בד"כ עו"ד הוא האדם היחיד שיכול לענות לתנאי זה), מומלץ להמנע מצוואה מסוג זה.

2.      צוואה בפני רשות – קיימת בפני אדם האפשרות, במסגרת הליך מסוים, לעמוד בפני שופט או רשם בית משפט ולהסביר את רצונותיו כך שיירשמו בפרוטוקול מסודר ובאישור השופט.

3.      צוואת שכיב מרע בעל פה – שכיב מרע הוא מצב בו אדם נמצא בפני המוות. לכן, בנסיבות המצדיקות זאת (כשאדם באמת נמצא אל מול המוות ולא רק חושב כך) באפשרותו לומר בעל פה, בפני שני עדים, את רצונותיו. על שני העדים לערוך מיידית זכרון דברים כדין ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה בהקדם. עם זאת, זוהי צוואה זמנית אשר תוקפה פג כעבור חודש מהרגע שהאיום על חיי המצווה נגמר, בהנחה שהוא נותר בחיים.

4.      צוואה בעדים – זוהי הצוואה המוכרת והשכיחה במסגרתה מוכן מסמך בכתב, הנושא תאריך ואת חתימת המצווה, כמו גם חתימתם של שני עדים. צוואות מסוג זה נערכות לרוב בפני עורך דין שמסייע למצווה לנסח הצוואה כך שתעמוד בכללי הדין ולהבטיח שהצוואה עומדת בכל דרישות החוק.

 

אז למה צריך עורך דין?

צוואה הינה מסמך משפטי יוצא דופן. זהו מסמך אשר לרוב נבחן רק לאחר מותו של אדם, כאשר לא ניתן לבצע בו עוד שינויים, תיקונים ועדכונים. מכיוון שכך, חשוב מאוד שעריכת הצוואה תעשה באופן מקצועי, ללא פשרות, וזאת כדי למנוע מצב שבו נתגלה פגם בצוואה, המבטל את תוקפה או משנה את כוונת המצווה, ולא ניתן עוד לתקן מצב הדברים.

פניה לעורך דין מומחה לצורך הכנת צוואה מאפשרת למשפחה, ובמיוחד למצווה, את השקט הנפשי שכשיגיע היום הנורא, תהיה וודאות משפטית מסוימת שתוכל להקל קצת על הבלבול הכרוך באובדן אדם יקר.

משרדינו ישמח להעניק ייעוץ משפטי בתחום הצוואות והירושות ולהכין עבורכם צוואה שתשקף את רצונותיכם אך תעמוד בדרישות הדין המלאות.

 

הפניות:

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965

פנחס שיפמן, דיני המשפחה בישראל (כרך ראשון) (תשנ"ה)

ד"נ 40/80 קניג נ' כהן

דנ"א 7818/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרוני

עורכי דין לענייני ירושה | זובידה רינגר