הסדרת מעמד בן זוג בישראל

נושא זה מתחלק לשני חלקים:

1. נישואים שבוצעו בין בני זוג שאחד מהן הוא ישראלי והשני אזרח זר.

2. ידועים בציבור שאחד מהם הוא ישראל והשני הוא אזרח זר.

 

כעיקרון:

כל אזרח ישראלי יכול להינשא לכל אזרח מדינה אחרת, להירשם במרשם האוכלוסין ולהגיש בקשה לאיחוד משפחות.

יוצאי דופן:

מדינות שהוגדרו כמדינות אוייב: לבנון, אירן, סוריה ועיראק – שום הליך לא יפתח כאשר מדובר באזרח זר של מדינות אלו.

תושב האזור (תושב הרשות הפלסטינית) – ע"פ הוראת שעה לחוק האזרחות, החלטה 1813 של ממשלת ישראל משנת 2002, הוחלט להגביל את איחודי המשפחות בין אזרחים ישראליים (יהודים, נוצרים ומוסלמים) ובין תושבי האזור.

לכן מיום כניסת ההחלטה לתוקף ועד יום זה, החלטה זו למעשה מונעת באופן מעשי את איחוד המשפחות בין אזרח ישראלי לבין תושב האזור. יצויין כי איחוד משפחות כזה ניתן לביצוע שלא ע"פ הנוהל. – ראה איחוד משפחות פלסטינים.

נוהל 5.2.0008, איחוד משפחות של בן זוג הנשוי לאזרח ישראל:

נוהל זה מסדיר בעצם את הנוהל (דרכי הפעולה והגשות הבקשה) לאיחוד משפחה של בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. הנוהל למעשה קובע:

1. למי צריך להגיש את הבקשה? האם ללשכה או לנציגות ישראל בחו"ל?

2. מהן הדרישות המינימליות של ראיות לצורך הנחת דעת הלשכה כי המדובר בחיים משותפים אמיתים.

3. מה המסמכים המינימלים אותם יש לצרף לבקשה וכיצד עליהם להיות מאומתים. 

לאחר הגשת הבקשה והמסמכים, תבדוק הלשכה האם הם עומדים בתנאים המינימלים והאם ישנם מסמכים נוספים אותם על בני הזוג להגיש (תנתן ארכה בת 45 יום).

לאחר מכן, תקבע הלשכה פגישה לבני הזוג לצורך ראיון – המועד יכול להיות בטווח של חודשים מיום הגשת הבקשה.

הראיון יערך בלשכה או לחילופין, יערך לבן הזוג הישראלי בלשכה ולבן הזוג הזר בשגרירות הישראלית. הראיון כולל שאלות רבות ויכול לארוך 60 דקות לכל אחד מבני הזוג. בראיון יכול וישאלו בני הזוג שאלות אינטימיות, שאלות מעברם, הצלבת נתונים ועוד.

לאחר הראיון, תחליט הלשכה אם יש לדחות את הבקשה ואז תאפשר מתן כמה ימים לבן הזוג לעזוב את הארץ או לחילופין אם ימשיכו בני הזוג להליך המדורג.

אם החליטה הלשכה להמשיך את ההליך, יאלצו בני הזוג להגיע מדי שנה ללשכה, להציג ראיות, לעבור ראיון ולחדש אשרה, כך במשך 5 שנים.

לאחר חמש שנים, תעניק הלשכה לאזרח הזר אזרחות ישראל.

נוהל הטיפול בבן זוג זר ידוע בציבור של אזרח ישראלי לרבות בני אותו המין:

 למעשה הנוהל דומה לנוהל הטיפול בבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, כאשר ההבדל הוא קבלת רשיון ישיבת קבע לאחר סיום ההליך המדורג ולא אזרחות.

ברם ניתן להגיש בקשה לאזרחות כאשר עומד בן הזוג בתנאים הקבועים בחוק – אזרחות בישראל

 

הקשיים:

אם כך, למעשה, אין כל בעיה. יכולים בני הזוג לפעול ע"פ הנוהל ולהסדיר מעמדם ללא צורך בליווי מקצועי. לכך נצהיר באופן מוחלט כי התשובה היא לא!

סירובים שרירותיים:

משרד הפנים אינו מציג, במתכוון, את הסטטיסטיקה, המראה כי ישנם אחוזים גבוהים מאוד של סרובי בקשות, עקב מדיניות קשוחה וקשה, שמטילה מכשולים רבים על בני זוג שאחד מהם הוא זר.

מדינת ישראל אינה ששה להסדיר מעמד של מי שאינם יהודים בארץ ישראל, ולכן בקשות רבות מסורבות או לחילופין, מטילים עליהם דרישות בלתי אפשריות על מנת להכשיל את הקשר ולדחות את הבקשה.

למשל – בני זוג שהגישו את כלל המסמכים המינימלים הנדרשים מצאו כי הלשכה סרבה את בקשתם כיוון שלטענתם המסמכים אינם מגלים כנות קשר. כך מאחורי מילים מעורפלות מצליחה הלשכה לדחות בקשות רבות עוד בטרם החל ההליך.

סירובים עקב "סתירות" בראיון:

הראיון הוא חלק חשוב מאוד בהליך וללא ביצוע סימולציה מסודרת והכנה, יקשה מאוד על בני זוג לעבור את המשוכה הזו. במהלך הראיון ישאל הפקיד/ה שאלות רבות חלקן אינטימיות וחלקן מיועדות למצוא סתירה בין דברי בני הזוג, אפילו במישור הקטן ביותר שיאפשר לו לטעון כי לאור הסתירות אין כנות קשר.

למשל -  בני זוג שנישאלו על דגם מכשיר הטלוויזיה, בני זוג שנישאלו על שם מסעדה בה בילו שנתיים לפני קיום הראיון, בני זוג שנטען שאינם "מדברים ברור" ועוד.

 

סירובים עקב חוסר ידיעה של הפקיד:

פעמים רבות אנו נתקלים בפקידים נמרצים מידי, הסבורים כי הם מכירים את הנוהל והחוק בצורה כה טובה שהם יכולים לפרש את החוק כאוות נפשם.

למשל - פקיד שביקש מסמך לא קיים מרשות המדינה של בן הזוג הזר, פקיד שטען כי חתימה מסויימת אינה מקורית, פקיד שביקש אימות שלא ניתן לבצע.

זהו המקום שבו אדם פשוט ללא ידע משפטי נמצא במצב חסר אונים ונתון לחסדי הפקיד על אף שאין צדק או אמת בדבריו.

 

מדוע אם כן לבחור במשרדנו?

1. מקצועיות – עו"ד חיים זובידה, מנהל מחלקות קונסולריות בשגרירות ישראל בחו"ל ועו"ד אורני רינגר, סגן השגריר בשגרירות ישראל עבדו, הלכה למעשה כפקידי משרד הפנים. הם מכירים את הנהלים, החוקים והתקנים לפני ולפנים וכמו כן את הנהלים הפנימים של משרד הפנים. אנו יודעים בדיוק אילו "ראיות" מחפש משרד הפנים להוכחת קשר, מה להבליט ומה להצניע, איך לכתוב בקשה באופן שירצה את הפקיד ועוד. סימולציית שאלות והכנה לראיון באופן תואם לראיון שיערך במשרד הפנים, הכנה מדוקדקת של בני הזוג על מנת שיוכלו לעבור בזמן קצר וללא תלאות את הראיון.

2. ניסיון – עו"ד חיים זובידה, מעל 15 שנה חבר לשכה, עו"ד אורני רינגר מעל ___ חבר לשכה, הם בעלי ניסיון מעשי בכל הקשור למשרד הפנים והלשכות ובייחוד בכל הקשור להסדרת מעמד. המסמכים המאומתים והחתומים עברו דרכם פעמים רבות במהלך עבודתם בשגרירויות ישראל בחו"ל והם מכירים באופן מדוקדק את אופן האימותים הנדרשים ואת המסמכים שצריך להגיש בבקשה.

3.שירות – משרדנו הוא משרד בוטיק המעניק שירות יחודי, מקיף וכולל ללקוחותינו בכל ההליך. ליווי והדרכה, עמידה יחד מול משרד הפנים, ייצוג מלא מול משרד הפנים. אנו אתכם, ונלווה אתכם עד לסופו של ההליך, ולאורך כל שלביו.

4. מחיר – המחיר שאנו גובים עבור השירותים הם מחירים נוחים, שווים לכל כיס וכאלו שיאפשרו לכם לשכור את שירותי המשרד ביתר קלות ונוחות.

 

לקביעת פגישה ללא התחייבות - צרו קשר כעת!

הפניות:

החלטה 1813

נוהל איחוד משפחות לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי

נוהל איחוד משפחות לבן זוג של אזרח ישראלי

סרוב רישום בני זוג שהתחתנו בקפריסין כנשואים

בגץ יוסי בן ארי – רישום נישואים לבני אותו המין

 

 

נוהל הסדרת מעמד בן זוג זר | זובידה - רינגר

תמונה: יניב ברמן